העברת רכוש לדור הבא לעולה חדש: צרפת מול ישראל

עבור עולה מצרפת, העברת הרכוש משנה היגיון בישראל: החוק הישראלי אינו מכיר מס ירושה, ואילו צרפת מחילה בדרך כלל את מיסוי הירושה שלה כל אימת שקיים קשר מספיק עם המנוח או עם היורש, בכל מקום שבו נמצאים הנכסים. בהקשר הזה, ביטוח חיים או ביטוח מקרה מוות ממלא תפקיד מיוחד, הן ככלי הגנה מיידי על המשפחה והן כרכיב שכדאי לשלב בחשיבה רחבה יותר על הרכוש.

הבדל עקרוני בין שתי המערכות

ישראל ביטלה את מס הירושה ב-1981: הלכה למעשה, יורש, ישראלי או זר, אינו משלם מס על נכסים שהוא מקבל מעיזבון שנפתח בישראל. צרפת, לעומת זאת, שומרת על משטר מס ירושה המבוסס על קרבת המשפחה ועל הערך המועבר, עם כללים שחלים לפי תושבות המס של המנוח ובמקרים מסוימים גם של היורש. ההבדל הזה בגישה מסביר למה עולים רבים שואלים מה בדיוק קורה עם הרכוש שלהם (נדל"ן, חסכונות, חוזי ביטוח) לאחר שהתיישבו בישראל.

יש להבהיר נקודה אחת כבר בהתחלה: היעדר מס ירושה בישראל אינו מבטל אוטומטית חובת מס שקיימת במקום אחר בצרפת. אם המנוח או היורש שומרים על קשר של תושבות מס עם צרפת, חלק מהעיזבון עשוי להישאר חייב במס בצד הצרפתי, ללא קשר לטיפול שמיושם בישראל. זה נושא שתלוי באופן הדוק במצבו של כל אחד (משך ההתיישבות, מקום תושבות המס בעת המוות, אופי הנכסים) ושאי אפשר לצמצם אותו לכלל פשוט.

אמנת מס בין צרפת לישראל

כדי להגביל מצבים של כפל מס, צרפת וישראל חתמו ב-1995 על אמנת מס שמוקדשת במיוחד לירושות ולמתנות. מטרתה של אמנה מסוג זה היא בדרך כלל לקבוע איזו מדינה זוכה לעדיפות במיסוי נכס מסוים, ולקבוע מנגנונים למנוע מצב שבו אותו נכס ימוסה במלואו פעמיים. במקרה הצרפתי-ישראלי, מנגנון שנמצא בשימוש תדיר באמנות מס הוא זיכוי מס: מדינת התושבות של היורש מעניקה בעיקרון זיכוי שמקביל למס ששולם כבר במדינה האחרת.

המנגנון הזה מחייב הסתייגות חשובה לעולים: מאחר שישראל אינה מחילה מס ירושה, אין, מעצם הגדרתה, מס ישראלי שאפשר לבקש בגינו זיכוי מול מס צרפתי. במילים אחרות, היעדר מיסוי בישראל אינו מפחית בהכרח את המס שחייבים בצרפת אם מתקיימים קריטריוני השיוך הצרפתיים. זו אחת הסיבות לכך שמסוכן להניח ש"לגור בישראל" מספיק, כשלעצמו, כדי להוציא רכוש מתחולת המיסוי הצרפתי.

התפקיד המיוחד של ביטוח החיים בהעברת הרכוש

כאן ביטוח החיים תופס מקום מיוחד, בשתי המערכות המשפטיות. בצרפת כמו בישראל, חוזה ביטוח חיים או ביטוח מקרה מוות עם מוטב שנקבע בבירור פועל מבחינה משפטית כהתניה לטובת צד שלישי: הסכום משולם ישירות לאדם שנקבע, מחוץ להליך הירושה הקלאסי (פתיחת העיזבון, שטר נוטריוני בצרפת, או "צו ירושה" בישראל). בצרפת, העיקרון הזה נקבע בין היתר בסעיף L132-12 של קוד הביטוח, ורשות המסים הצרפתית עצמה מזכירה שסכומים שמשולמים למוטב של חוזה ביטוח חיים מטופלים בעיקרון מחוץ לעיזבון, בכפוף לתנאים מסוימים הקשורים בין היתר לגיל שבו שולמו הפרמיות.

ההיגיון הזה של מינוי ישיר של מוטב, שחוסך את העיכובים והמורכבות של הליך ירושה, נמצא אפוא בשני הצדדים, גם אם משטרי המס שחלים אחר כך שונים במידה ניכרת בין צרפת לישראל. זה משפט שכדאי לזכור: בשתי המדינות, מוטב שנקבע כראוי בחוזה ביטוח חיים מקבל בדרך כלל את הסכום ישירות, בלי להמתין להסדרה המלאה של העיזבון.

עבור עולה, פירוש הדבר הוא שביטוח חיים או מוות שנרכש בישראל, עם מוטבים מעודכנים, יכול להיות כלי שימושי להבטיח שקרוביו יקבלו במהירות נזילות לאחר מוות, גם בזמן שההיבטים הרחבים יותר של הירושה (נדל"ן, חשבונות בנק, נכסים שמוחזקים בצרפת) נמצאים בהסדרה, מה שעלול לארוך זמן בשני הצדדים.

למה אי אפשר לטפל בנושא הזה לבד

מיסוי הירושה הצרפתי-ישראלי תלוי בפרמטרים אישיים רבים: מעמדכם כעולים (מועד העלייה, הטבות מס זמניות אפשריות הקשורות למעמד הזה), תושבות המס הנוכחית שלכם ושל יורשיכם, אופי הנכסים ומיקומם, והשתנות אפשרית של הכללים האלה לאורך הזמן. שום מאמר בבלוג, מפורט ככל שיהיה, אינו יכול להחליף ניתוח אישי, ואנו נמנעים במכוון מלהציג כאן שיעור או סף מדויק, משום שהנתונים האלה משתנים כל כך לפי המצבים והנוסחים התקפים.

הנוהג הנכון הוא לשלב שתי מומחיות משלימות: נוטריון או יועץ מס המתמחה בירושות בינלאומיות צרפתיות-ישראליות, להיבט המשפטי והמיסויי של מצבכם האישי, ו סוכן המתמחה בביטוח חיים בישראל להיבט הביטוחי, כלומר האופן שבו החוזים שלכם בנויים והמוטבים שלכם נקבעו. שתי נקודות המבט האלה משלימות זו את זו ואינן מחליפות זו את זו.

אם ברצונכם לעשות סדר בחוזי ביטוח החיים או ביטוח המוות שלכם בישראל, הצוות הדובר צרפתית שלנו עומד לרשותכם דרך דף יצירת הקשר שלנו, לשיחה ללא התחייבות.