פרילנסר בישראל: שלושת החורים שלא כדאי להשאיר פתוחים

כשעוזבים את מעמד השכיר והופכים לפרילנסר בישראל, מאבדים בבת אחת שלוש הגנות שכבר הפסקנו לשים לב אליהן: הביטוח הבריאותי המשלים שמספק המעסיק, דמי המחלה שמשולמים אוטומטית, והפרשת הפנסיה שהחברה משלימה. שלושת החורים האלה, בריאות, הגנה על הכנסה ופנסיה, לא נסגרים מעצמם: על הפרילנסר לזהות אותם ולטפל בהם, אחד אחד.

עבור דובר צרפתית שהתיישב בישראל, ההבנה הזאת מגיעה לעיתים קרובות באיחור קל, ברגע של היעדרות מחמת מחלה או של דוח מס שחושף שאין קרן פנסיה. עדיף לצפות אותה מראש. הנה שלושת התחומים שכדאי לבדוק בראש ובראשונה, בלי דרמטיזציה, אך גם בלי להשאיר אותם פתוחים זמן רב מדי.

מה מעסיק מציע, בלי שהשכיר באמת חושב על כך

שכיר בישראל נהנה בדרך כלל ממכלול הגנות שנוספות לבסיס הציבורי: חלק של המעסיק שמופקד אוטומטית בקרן פנסיה, דמי מחלה שמשלמת החברה כבר מהימים הראשונים של ההיעדרות, ולפעמים ביטוח בריאות משלים או קרן השתלמות שמוצעים כהטבה. הפרילנסר יוצא מאותו בסיס ציבורי כמו כולם, זה של הביטוח הלאומי, אך בלי אף אחד מהתוספות האוטומטיות האלה. כל מה שמעסיק היה לוקח על עצמו הופך אצל עצמאי להחלטה אישית שצריך לקבל בעצמו.

חור מס' 1: בריאות מעבר לסל הציבורי

סל הבריאות הציבורי, שממומן על ידי ביטוח בריאות ממלכתי, מכסה כל תושב ישראלי באותו אופן, שכיר או עצמאי. לכן זה לא, אם לדייק, חור בכיסוי הבסיסי. החור נמצא דווקא בכל מה שהמעסיק הוסיף מעל: גישה קלה יותר למומחים מסוימים, טיפולי שיניים, תוספות תשלום לרופאים, חדר פרטי באשפוז. פרילנסר שרוצה לחזור לרמת הנוחות הזאת צריך בדרך כלל לרכוש בעצמו ביטוח בריאות משלים פרטי, שהיקפו משתנה מאוד מחוזה לחוזה.

חור מס' 2: הגנה על ההכנסה במקרה של אי כושר עבודה או מוות

זה לעיתים קרובות החור שמזהים הכי פחות, והיקר ביותר אם הוא מתממש. שכיר חולה מקבל פיצוי מהמעסיק כבר מהימים הראשונים של ההיעדרות. עצמאי אינו מקבל שום דמי מחלה ציבוריים במקרה של מחלה רגילה, ויכול לתבוע קצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי רק אם אי הכושר הרפואי שלו מגיע לסף גבוה, בסביבות 60%, ומוכר כקבוע. בין לבין, פרילנסר שהושבת כמה שבועות בגלל בעיה בריאותית שכיחה נשאר בדרך כלל ללא הכנסה חלופית אוטומטית. אנו מפרטים את המנגנון הזה במאמר ייעודי בבלוג הזה, שמוקדש במיוחד לביטוח אובדן כושר עבודה לעצמאים בישראל.

ההגנה על ההכנסה מכסה גם, באופן רחב יותר, מה קורה במקרה של מוות או נכות קבועה: בלי הון או קצבה שנקבעו בחוזה, כל הנטל נופל על המשפחה. זה נושא שאנו מפרטים יותר בדף ביטוח חיים בישראל שלנו, שמסביר כיצד חוזה מסוג זה יכול לשמש גם הגנה על יקיריכם וגם, בהתאם למסלול, כלי חיסכון.

חור מס' 3: פנסיה, חובה מינימלית אך לא מספקת

מאז ינואר 2017, ההפרשה לקרן פנסיה כבר אינה וולונטרית לגמרי עבור עצמאי ישראלי: החוק מחייב הפרשה מינימלית, בשיעור שעולה עם ההכנסה, בעוד ששכיר חייב בכך מאז 2008, ובנוסף יש חלק שמשלם המעסיק. הבעיה אפוא אינה כל כך היעדר מסגרת חוקית כללית, אלא רמתה: המינימום החובה לעצמאי נשאר צנוע, בלי השלמה של מעסיק, ופרילנסרים רבים מסתפקים בפועל במינימום הזה, ואפילו מתעלמים ממנו לחלוטין בשנה הראשונה לפעילות. לאורך קריירה שלמה, הפער הזה לעומת שכיר מקביל יכול להיות הבדל משמעותי בגובה הפנסיה שמתקבלת בפרישה.

הלכה למעשה, שתי טעויות חוזרות לעיתים קרובות אצל עצמאים דוברי צרפתית שהתבססו לאחרונה: פתיחת קרן פנסיה באיחור של כמה חודשים, ואפילו כמה שנים, מתחילת הפעילות, והסתפקות בשיעור המינימום החוקי בלי לבחון מחדש את הסכום ככל שההכנסות גדלות. בדיקה שנתית עם רואה חשבון או יועץ, בעת הדוח השנתי למס, מאפשרת בדרך כלל להימנע משני המכשולים האלה בלי מאמץ מיוחד.

איך סוגרים את שלושת החורים, לפי הסדר

אין צורך לטפל בהכול בו זמנית. גישה סבירה היא בדרך כלל להתחיל בבדיקה שהפרשת הפנסיה החובה אכן קיימת ומשולמת באופן סדיר, שכן היא כבר חובה על פי חוק. אחר כך מגיעה ההגנה על ההכנסה, שהיא לעיתים קרובות העדיפות הדחופה ביותר לפרילנסר שחי בעיקר מהפעילות שלו, מאחר שהיעדר הכנסה חלופית במקרה של אי כושר עבודה הוא הסיכון המיידי ביותר לתקציב המשפחה. ולבסוף, את הביטוח הבריאותי המשלים אפשר בדרך כלל להתאים לתקציב הזמין ולצרכים האמיתיים של כל אחד, בלי דחיפות מיוחדת.

הסדר הזה מנחה בלבד ואינו מחליף בדיקה של מצבכם האישי: הגיל, הרכב המשפחה, אופי הפעילות ורמת ההוצאות הקבועות משנים לחלוטין את סדרי העדיפויות של פרילנסר, ממקרה למקרה. סוכן ביטוח יכול לעזור לכם לעשות סדר בשלוש ההגנות האלה בבת אחת, ולא לטפל בהן בחופזה זו אחר זו. אל תהססו לפנות אלינו כדי להעריך יחד אתכם מה באמת כדאי לכסות במקרה שלכם.