להבין את מערכת הפנסיה בישראל

להבין את מערכת הפנסיה בישראל בעקבות פניות רבות של דוברי צרפתית שרצו לפתוח חשבון פנסיה באמצעות בעלי, ניסים ביטון, סוכן ביטוח כבר שנים רבות, הבנתי שעולים דוברי צרפתית אינם מכירים את מערכת הפנסיה הישראלית. לכן יש צורך להסביר להם את הדברים בפירוט.

התפקיד המרכזי של חברות הביטוח בישראל חברות הביטוח ממלאות תפקיד מרכזי, חשוב הרבה יותר מזה של הבנקים. זו הסיבה שחברות הביטוח הישראליות מדורגות כל כך גבוה בעולם מבחינת יציבותן הפיננסית, גם בתקופת הקורונה. תמורת תשלום, חברות אלה משלימות את האמצעים המוגבלים של המוסדות הלאומיים בישראל בתחום הקצבאות והסיוע החברתי, ואת הליקויים במערכת הבריאות הציבורית. הן מנהלות תוכניות חיסכון, כיסויים בריאותיים איכותיים, פיצויים במקרה של מחלה קשה או תאונה, פיצויים במקרה של אי כושר זמני לעבוד, וכמובן, פנסיה.

בניגוד לצרפת, ההפקדות לפנסיה בישראל אינן משותפות אלא נצברות: כל סכום שמופקד בחשבון של שכיר או של עצמאי הופך לקופה אישית. עם היציאה לפנסיה, הסכום הזה יאפשר להם לקבל קצבה חודשית לכל החיים. במקרה של מוות, הקצבה תועבר מדי חודש ליורשים החוקיים שלהם במשך 20 שנה מיום יציאתו של הנפטר לפנסיה.

לשכירים מאז 2008 החוק מחייב שמחצי שנה לאחר תחילת העבודה יופקדו כספים בחשבון הפנסיה של העובד, בשיעורים שעלו בהדרגה עד 18.5% מהשכר ברוטו ב-2017. השיעור מתחלק כך: 6% על חשבון העובד, 6.5% פנסיה על חשבון המעסיק ו-6% פיצויי פיטורין על חשבון המעסיק.

כשהעובד עוזב, חברת הביטוח משלמת את הפיצויים. אם העובד מפוטר, המעסיק חייב להשלים את הפיצויים עד גובה משכורת חודשית על כל שנת עבודה. עם זאת, המעסיק חייב לפתוח לעובד חשבון פנסיה ולהפקיד בו את הכספים באופן סדיר. ובשני הנושאים האלה בדיוק מתעוררות לא פעם בעיות.

לאחר שפניתי לשכירים בפייסבוק, קיבלתי יותר ממאה שיחות בתוך יומיים. התמונה מדאיגה: רק לשניים מהם היה חשבון פנסיה פתוח בפועל. אצל האחרים, ניכוי חלק העובד הופיע אמנם בתלוש השכר, אבל שום סכום לא הופקד בחברת ביטוח. גם אצל שני העובדים שהיה להם חשבון, המעסיק של אחד מהם לא הפקיד את הכספים באופן סדיר.

בדיקת חשבון הפנסיה איך יכול העובד לבדוק שיש לו חשבון ושהכספים אכן מופקדים?

קודם כול, רק מבטח שיש לו רישיון בתחום המוצרים הפיננסיים והפנסיה מטעם משרד האוצר יכול לפתוח לעובד חשבון פנסיה. זכותו של העובד לבחור את הקופה שלו כבר הופיעה בצו משנת 2008; מאז 2016 חלות קרנות ברירת מחדל, שנבחרות על ידי משרד האוצר, כשהעובד אינו בוחר. כיום העובד יכול לבחור את המבטח שאיתו הוא רוצה לעבוד, ובלבד שיש לו רישיון לעסוק בביטוח חיים. מבטח שעוסק בביטוח רכב ודירה אינו בהכרח מורשה לעסוק בביטוח פנסיוני.

הדבר הראשון שצריך לעורר את תשומת לבו של העובד בנוגע לפתיחת חשבון הפנסיה שלו הוא אם נפגש עם מבטח מומחה או לא. הרי הכספים שמופקדים מושקעים באופן שיטתי על ידי חברות הביטוח בפרויקטים שונים. לשם כך על העובד לציין אם הוא מעדיף מסלול "שקט" או מסלול דינמי יותר, עם תשואות גבוהות יותר אך השקעות מסוכנות יותר.

חובה להסביר לעובד, בשפת האם שלו, את כל הפרטים של חוזה הפנסיה שהוא עומד לחתום עליו. בעלי, מבטח כבר 25 שנה, פותח לעיתים קרובות חשבון פנסיה במסלול "כשר למהדרין", כלומר כל ההשקעות שנעשות בכספים שמופקדים עומדות בדרישות ההלכה ובדרך כלל בטוחות יותר.

בנוסף, הסוכן שמבטח את העובד צריך לבדוק מדי חודש שהמעסיק אכן הפקיד את הכספים. מכאן החשיבות של מבטח ישר ורציני, שיתריע בפני העובד בזמן במקרה של בעיה.

בכל שנה, באפריל, חברות הביטוח שולחות ישירות לכל אחד מהמבוטחים שלהן דוח על ההפקדות שבוצעו בחשבון הפנסיה.

במקרה של עזיבת העובד את החברה, העובד יקבל מחברת הביטוח את סכום הפיצויים המגיע לו, כלומר משכורת חודשית על כל שנת עבודה, ללא ניכוי מס. לעומת זאת, הוא לא יוכל לקבל את הכספים שהופקדו בחלק הפנסיה לפני גיל הפרישה החוקי.

עם זאת, אם הוא רוצה למשוך את כל הסכומים שהופקדו, ינוכו 35% מסכום הפנסיה לצורך מס. מטרת המחוקק היא להרתיע אנשים ממשיכת החיסכון הפנסיוני שלהם. חשוב לדעת שחלק ה"פיצויים" בחשבון הפנסיה הוא חלק בלתי נפרד מחישוב קצבת הפנסיה. אם העובד כבר משך את הפיצויים שלו, הקצבה החודשית שלו תיפגע מאוד.

לעצמאים מאז 1 בינואר 2017 ההפקדות לפנסיה הפכו לחובה לבעלי מקצועות חופשיים, לבעלי עסקים ולבעלי מלאכה בגילאי 21 עד 60, תחת איום של קנסות מס כבדים. המדינה רוצה למנוע מאנשים שהגיעו לגיל הפרישה לשקוע בעוני. קצבת ה"זקנה" שמשלם הביטוח הלאומי כשאדם מפסיק לעבוד כה זעומה שרבים אינם יכולים עוד לחיות בכבוד ונאלצים לעבוד בעבודות קטנות כדי לשרוד.

כדי למנוע את המצבים הקשים האלה, הכנסת חוקקה בסוף 2016 חוק שמחייב עצמאים להפקיד לפנסיה. הכסף שהם מפקידים בחשבון הפנסיה שלהם ישולם להם מדי חודש לאחר היציאה לפנסיה. במקרה של אי יכולת פיזית להמשיך לעסוק במקצועם, חברת הביטוח תשלם את ההפקדות שלהם עד גיל הפרישה החוקי.

ההפקדות המינימליות החובה לעצמאים מתחלקות לשלוש קבוצות. מי שמדווח למס הכנסה על מחצית השכר הממוצע במשק, כלומר 4,836 שקלים, חייב להפקיד 4.45%, כלומר מינימום של 210 שקלים בחודש. מי שהכנסתו גבוהה יותר חייב להפקיד 12.55% מהכנסתו. ולבסוף, למי שמרוויח יותר מ-9,673 שקלים, ההפקדה המינימלית היא 825 שקלים ויותר, אם הוא מעוניין בכך.

מאחר שהסכומים האלה מוכרים לצורכי מס, עצמאים רבים מפקידים יותר מהמינימום הקבוע בחוק. כך הם משלמים פחות מס ובונים לעצמם פנסיה נוחה יותר.

שוב, רק מבטח שמורשה על ידי משרד האוצר יכול לפתוח חשבון פנסיה. בכל מצב, שכיר או עצמאי, חובה לפנות למבטח מנוסה ומקפיד כדי לקבל החלטות פיננסיות נכונות וליהנות מליווי איכותי.

עדכון 2026: ההפקדות החובה של עצמאים הן 4.45% מההכנסה עד מחצית השכר הממוצע (82,614 שקלים בשנה), ואחר כך 12.55% עד השכר הממוצע (165,228 שקלים בשנה), ללא חובה מעבר לכך. הסכומים שצוינו למעלה הם של שנה קודמת.